לנעוץ קנה אחד

בע"ה

אני רוצה לשאול אתכם שאלה.

מה הדבר האחד,
הגדול והמשמעותי,
שאתם רוצים לעשות השנה?

לא מה שאתם עושים היום,
ולא מה שאתם כבר יודעים לעשות.
מה שאתם באמת רוצים.

אני לא בטוח שתעשו אותו.
אני לא בטוח שתהיה לכם תוכנית אליו,
ואולי אפילו לא תדעו איפה מתחילים.

זה בסדר.
בואו רק נסמן את הנקודה,
ונתחיל ללכת לכיוונה.

לפעמים החזרה שלנו בתשובה
אינה רק על הפרטים שעשינו לא נכון.
היא על עצם ההתרחקות
מהרצון הפנימי שלנו.

בראש השנה המלכנו את הקדוש ברוך הוא,
ואמרנו שאנחנו רוצים להיות חלק מהעולם שלו.
קיבלנו על עצמנו להיות חלק מהסיפור.

ובעשרת ימי תשובה
אנחנו מתחילים לרדת לפרטים,
ולדבר על המקומות
שבהם אנחנו רוצים שזה יבוא לידי ביטוי.

אבל זה עדיין לא הזמן
של השקיעה בעשייה היומיומית.
זה יקרה אחרי החגים.

עכשיו זה הזמן לפרוט את החלומות,
לחשוב בגדול,
ולהתארגן לקראת יום כיפור וסוכות.
אלה עדיין ימים גדולים,
ימים של לכתחילה,
ולא ימים של פרקטיקה.

ועומד לי ברקע מדרש של חז"ל.

כשנשא שלמה את בת פרעה,
ירד המלאך גבריאל ונעץ קנה בים,
והעלה שרטון,
ועליו נבנה כרך גדול של רומי.

אני יודע שהמדרש הזה
אינו מדבר על משהו חיובי.
אבל מרובה מידה טובה ממידת פורענות,
והעיקרון עומד בפני עצמו.

יש לנו ים של אפשרויות,
ואנחנו לא יודעים איפה להתחיל.

והמדרש מתאר שלפעמים צריך לרדת,
לנעוץ קנה אחד,
ולהעלות שרטון.

כלומר לייצר נקודה קבועה אחת.
שאיפה אחת.
דבר אחד שמושכים מתוך ים האפשרויות.

ועליו אפשר לבנות כרך גדול.

זאת ההזדמנות שלנו בימים האלה.
לקחת משהו אחד ספציפי,
לנעוץ בו קנה,
ועליו אולי ייבנה הכרך הגדול
שאנחנו רוצים לבנות.

אז קחו דף,
וכתבו עליו משפט אחד:
הדבר האחד שאתם רוצים השנה.
ותשמרו אותו עד אחרי סוכות.

שנה טובה ומתוקה,
וגמר חתימה טובה.

את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן. להצטרף לרשימה