בע"ה
עוד כמה ימים אנחנו עומדים בתפילה,
עם רשימה של בקשות.
בריאות, פרנסה, נחת,
שהעסק יחזיק, שיהיה שקט.
כל אחד מבקש על מה שכואב לו.
ויש שם דבר אחד שקל לפספס.
מה שיקרה איתנו בשנה הבאה
בנוי משני חלקים.
יש את התשובות שנקבל,
ויש את השאלות ששאלנו.
אתן שתי דוגמאות –
אדם חולה יכול לבקש
שיהיה לו קצת יותר קל עם המחלה.
והוא יכול לבקש להיות בריא.
שתי בקשות אמיתיות,
ושתיהן יקבלו תשובה.
אבל הן לא אותה שאלה.
בעל עסק יכול לבקש
שהשנה תעבור בלי בורות.
הוא יכול לבקש שהעסק יוכפל.
והוא יכול לבקש שיהיה מי שינהל אותו במקומו,
כדי שהוא יתפנה לדברים אחרים.
על כל אחת מהבקשות האלה יהיה דין,
אבל גם כשעונים לנו כן,
השאלה היא מה ביקשנו.
יש פסוק שאומר:
יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך.
הקדוש ברוך הוא נותן את החסד
באופן שאנחנו מייחלים לו.
אז כשאנחנו ניגשים ליום הדין,
השאלה היא למה אנחנו מייחלים.
וזה נכון בעסק, וגם בכל שאר החיים.
בעסק השאלה נשמעת פשוט:
היעד שלנו השנה הוא להגדיל את מה שכבר קיים,
או להיכנס למקום שעוד לא היינו בו?
באיזה ראש אנחנו נכנסים לשנה הזאת?
וכך גם על החיים עצמם.
אנחנו מתפללים להיכתב ולהיחתם לחיים טובים,
אבל מה הם חיים טובים בעינינו?
האם ציירנו אותם, ואיך ציירנו אותם?
זה כמו לקבוע סדר יום לפני ישיבה.
עוד לא הכרענו כלום,
אבל כבר קבענו על מה נדבר.
שנדע לייחל לדבר הנכון,
ושהשנה הזאת תיכתב ותיחתם
לחיים טובים כמו שאנחנו רוצים אותם באמת.
כתיבה וחתימה טובה,
בהצלחה!
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה