בע"ה
יש ווארט ששמעתי מהרב שלי שאני חוזר אליו הרבה פעמים
על הפסוק "ובחרת בחיים".
השאלה הידועה:
צריך לבחור בחיים? אנחנו חיים, זה לא מצריך בחירה.
אז למה צריך ציווי לבחור בהם?
והתשובה:
לפעמים אנחנו חיים, אבל אנחנו לא בוחרים בזה,
באותו זמן אנחנו לא "חיים",
אנחנו "קיימים"
קיום זה לחיות את אותו יום
שוב ושוב.
חיים זה לצמוח.
להתפתח.
להתחדש.
והעסק שלך?
גם לו יש את שתי האפשרויות.
קיום – אותם לקוחות,
אותה הכנסה,
אותה שגרה.
או חיים – צמיחה,
התפתחות,
חידוש.
החסידות מלמדת אותנו
שהנשמה תמיד רוצה לעלות.
"מחיל אל חיל".
זה הטבע שלה.
אבל הגוף?
הגוף רוצה שקט.
להישאר באותו מקום.
לא להשתנות, לא להתפתח, לא לצמוח.
והקונפליקט הזה מתבטא בכל דבר.
גם בעסק.
החלק שרוצה לצמוח –
זו הנשמה שלך שמתבטאת.
החלק שמפחד, שדוחה –
זה הגוף ששומר על הקיים.
ומה עושים?
מקשיבים לנשמה.
נותנים לה כלים.
עוזרים לה להתגבר.
כי בסוף,
"ובחרת בחיים"
זה לא עצה.
זה ציווי.
בהצלחה!
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה