לאחרונה, ישבתי עם בקר תקציבי של עמותה שאני מלווה.
הוא ביקש להבין את התקציב של העמותה לעומק –
על מה הולך הכסף, מאיפה הוא בא, כל הפרטים הקטנים.
ואז, בסוף השיחה, הוא הרים את המבט מהניירות ושאל:
"בסוף, אחרי כל מה שראינו כאן,
יש לי בעצם רק שתי שאלות:
1. האם אתה מאוזן?
2. מה האופק התקציבי שלך?"
שתי שאלות פשוטות לכאורה,
אבל הן חושפות את כל מה שבאמת חשוב.
בואו נפרק את זה:
להיות מאוזן – זה לא מספיק להיות בקושי מאוזן.
כדי להיות מאוזן באמת ולאורך זמן,
אתה צריך להיות רווחי בלפחות 20%.
זה נותן לך מרווח ביטחון
ויכולת להתמודד עם אתגרים לא צפויים.
אופק תקציבי – זה לא רק לשרוד, אלא לצמוח.
אתה צריך לפחות תכנית או מודל שמראים
איך אתה יכול לגדול משמעותית –
בשאיפה, לפחות 100% גידול ברווח.
ומה קורה אם אין לך את שני אלה?
הסיכוי שתיקלע לבעיות וקשיים הוא גדול מאוד.
זה נכון לעמותות, וזה נכון אפילו יותר לעסקים.
לתכנן "להסתדר" או "להרוויח כמה שהבית צריך"
זו תכנית גרועה.
הסוף שלה כמעט תמיד הסתבכות כלכלית.
להיות בלי אופק לצמיחה משמעותית?
גם זו תכנית גרועה.
מה שלא מתקדם – נסוג.
אז מה כן?
כמו שאמרנו, תכנית טובה כוללת:
1. להיות רווחי בלפחות 20% (אחרי כיסוי הוצאות הבית)
2. להיות עם תכנית צמיחה של לפחות 100% ברווח (לא בהכרח במחזור)
עכשיו, תעצרו רגע וחשבו –
איפה אתם ביחס לזה? מה התכנית שלכם?
אם התשובה לא ברורה לכם,
או שאתם מרגישים שאתם רחוקים מזה –
אתם לא לבד. רוב בעלי העסקים נמצאים במצב דומה.
אבל – וזו נקודה חשובה – זה לא חייב להיות ככה.
וכאן מתחיל השינוי –
בהבנה שזה לא חייב להיות ככה.
כי ההבנה מייצרת אצלכם תזוזה.
וכשמתחילים לנוע – אפשר גם להגיע.
בהצלחה!