השאלה הבאה התגלגלה אלי דרך עלון שפונה לבני הנוער, שפנה אליו בחור צעיר ושאל כך: אני לומד בישיבה, ואני רוצה למכור כאן ספרים לבחורים. אבל קשה לי לנהל את זה לבד. הייתי רוצה לעשות שותפות עם חבר מהישיבה. אלא שאני חושש, כולם אומרים לי שלא עושים עסקים עם חברים, ואולי השותפות תקלקל את החברות שלנו. מה נכון לעשות?
החשש משותפות הוא חשש מוכר, כמובן. לכל מי שהיתה לו או לבני משפחתו חלק בשותפות יש מה לספר על השותפות הזו, אם לטובה ואם להיפך. גם אני אוסיף את הסיפור שמספרים אצלי במשפחה: לפני חמישים שנה, היו שני חסידים-ידידים שרצו לעשות שותפות. באו לרבי ברוך, הרבי הקודם מסערעט ויז’ניץ, וביקשו שיערוך את הסכם השותפות ביניהם. רבי ברוך לקח דף וכתב עליו ארבע אותיות: א ב ג ד. זה כל ההסכם. עמדו שני החסידים תמהים למראה ההסכם המוזר. ראה הרבי את התמיהה והסביר: היסוד לכל שותפות הוא פשוט מאד. אמת – ברכה, גנבה – דלות. ואידך – פירושא הוא, זיל גמור.
מדוע ראה הרבי צורך להזהיר שני ידידים מפני גניבה? הלא שניהם מן הסתם לא העלו בדעתם לגנוב מאי מי בעבר, קל וחומר זה מזה? אלא ששותפות עסקית היא דבר מורכב. מצד אחד עומדת הידידות, ומצד שני עומד הכסף. ובעולמנו, כידוע, הכסף עלול לתפוס מקום מרכזי, ואפילו להאפיל על כל שאר הדברים. בתחילה, כשפותחים את העסק, הידידות איתנה והכסף מועט. לכן לא רואים את הסיכון באופן מוחשי. אבל ככל שהעסק מצליח או מסתעף, ולעיתים – דווקא כאשר אחרי ההצלחה מגיעה גם הנפילה כדרכו של עולם, הרי שהידידות שהיתה איתנה בתחילה הולכת ונדחקת מפני השיקולים הכלכליים.
משל יפה שמעתי מאחד מרבותי: השותפות היא כמו ציפור. כל אחד מהשותפים הוא כנף, והגוף – הוא הקשר ביניהם, הידידות. עם השנים הכנפיים גדלות, כל אחד מתפתח ומרוויח מהעסק, ואם הגוף ישאר קטן – הכנפיים יכבידו עליו, והוא יקרע. אם רוצים שהשותפות תחזיק מעמד לאורך זמן, צריך לשמור על הפרופורציות. צריך להמשיך ולהגדיל את הגוף, להשקיע בקשר ובידידות, ולא להסתפק בהצלחה העסקית המשותפת. ההצלחה העסקית מתחלקת בין השותפים, ולכן היא לא מספיקה. צריך גם להשקיע בעצם הקשר, ולייקר אותו. זה כמו בקשר נישואין. יש את ה"עסק" – משפחה, ילדים, פרנסה, בריאות. ויש את עצם הקשר – וגם בו צריך להשקיע לאורך השנים, כדי שהקשר הבריא ישמש בסיס יציב למשפחה עניפה בע"ה לאורך שנים.
מכאן מובן החשש משותפות עם חברים. החשש הוא שהשותפות תהיה גדולה יותר מהחברות, וממילא החברות תאבד בגללה. אבל התרופה היא בדיוק זו – להקפיד להשקיע לאורך כל הדרך, בהצלחות כמו גם בנפילות, בקשר האישי בין השותפים, הקשר לשם קשר. כך החברות תישמר. וכשהחברות נשמרת, יש מעלה מיוחדת בשותפות עם חבר, שהקשר ביניכם מעשיר ומסתעף. ובעצם, כל שותפות היא קצת כזו. הרי ידוע ש"כל ישראל חברים!" ואם כן, הדברים נכונים לכל שותפות. חשוב להשקיע בקשר האישי, לא פחות מאשר בהצלחה העסקית. וזה יהיה מפתח להצלחה לאורך ימים ושנים.