נס חנוכה מתחלק כידוע לשניים: המלחמה ונס פך השמן. אם נשים לב, גם נס המלחמה מתחלק לשנים. החלק השני הוא הניצחון. החלק הראשון הוא עצם היציאה לקרב. הכל הרי התחיל כשמתתיהו סירב להשתחוות לפסל, גם במחיר סיכון חייו. חנה ושבעת בניה מסרו את נפשם, וכמוהם רבים. אבל אם זה היה נגמר במסירות הנפש המוכרת לנו גם אחרי כן מדורי דורות, נס חנוכה לא היה קורה כפי שקרה בפועל. המכבים החליטו לקחת את העניינים לידיים, ולהלחם – נגד כל הסיכויים, מעטים נגד רבים, חלשים נגד גיבורים, צדיקים נגד רשעים. וההמשך ידוע, ה' רצה במעשי ידיהם, ועם ישראל זכה לניסים, לחג ולמצוות יקרות.
כל דבר בתורה הוא בסיס גם לעבודה במציאות – גם עבודת ה' לכל אחד לפי עניינו, וגם להתנהלות שלנו בחיי היום יום, במקרה הזה – בעסק. כל יהודי נזקק למידת הבטחון יום יום ושעה שעה. כמו שראינו אצל המכבים, גם אצלנו יש שני סוגי בטחון: בטחון פעיל, ובטחון סביל. בבטחון הסביל אנחנו משתמשים כדי לזכור שהכל לטובה, הכל מאת ה', ומה שלא יהיה – תמיד יש מי שמשגיח. זהו הבטחון שלנו לאחר מעשה, או לגבי כל מה שלא בשליטתנו. אבל לפני מעשה, כשאנו רוצים לצאת לפעול, אנחנו צריכים בטחון מסוג אחר – בטחון פעיל. זה הבטחון שמאפשר לנו ליזום ולייצר דברים חדשים, מתוך אמונה שה' יהיה איתנו במעשי ידינו.
עד כמה הבטחון משחק תפקיד ביכולת שלנו לעשות עסקים? ניקח דוגמא מעולם המשא ומתן. לפני זמן מה פנה אלי יהודי, אמן במקצועו, שעיקר פרנסתו מעיצוב דברי יודאיקה ליצרן מסוים. אלא שלדעת האמן, היצרן משלם לו שכר נמוך מאד, ולמעשה "עושה קופה" על גבו של האמן. מה שמשאיר את האמן הזה שבוי בידי היצרן – הוא הפחד להשאר ללא פרנסה בכלל. הוא חושש שאם יצא לשוק לא ידע איך והיכן למצוא לקוחות אחרים, ולכן הוא נשאר בעבודה הנוכחית, אבל ממשיך להיות ממורמר ולא מרוצה.
הצעתי ליהודי הזה לעבור תהליך קצר, סדנה, שבה ילמד כיצד להביא לעצמו לקוחות, וכך יוכל להפסיק את התלות הלא רצויה באותו מעסיק. הוא הסכים, התחיל את התהליך – אבל עוד בטרם הבשיל התהליך והביא לתוצאות, קיבלתי ממנו עדכון על שינוי מהותי שחל במצב: הוא ניהל משא ומתן מחודש עם המעסיק שלו, וקיבל תנאים טובים בהרבה, כמעט פי שלשה ממה שקיבל לפני כן! הסיבה להצלחה, כך הוא עצמו מסביר, היתה פשוט הבטחון שלו שאכן הוא יוכל להביא לקוחות אחרים, ולכן הוא לא חייב להכנע לכל דרישה. זה לבד, עוד בלי שגייס אפילו לקוח חדש אחד, הספיק כדי לשנות את התמונה הכלכלית שלו.
בטחון הוא עניין אישי. בפרשיות אלו אנו קוראים על יוסף הצדיק, שחז"ל אומרים שהבטחון שלו היה כזה שהיה אמור כלל לא לעשות השתדלות. מנגד, לאדם הפשוט צריך שיהיו "שתי רגליים על הקרקע" כשהוא צועד קדימה, אחרת יפול. כאן מה שהיה נדרש לאותו יהודי זה אופק להתקדמות, ששחרר אותו מהפחד שהיה לו. כל אחד יודע מה הוא צריך כדי להתקדם.
כל אחד ואחד מוזמן לבדוק, איפה הוא יכול לעבוד על מידת הבטחון, גם הסביל – אבל גם הפעיל, ולהוסיף אור בעבודת ה' ובכל חלקי החיים, בפרט בעסקים. חנוכה שמח!