בע"ה
יש נושא אחד שתמיד מעלה התלבטויות קשות אצל בעלי עסקים.
והוא נושא העובדים.
איך מתנהלים כשיש לנו עובד שהוא מצוין מזווית אחת?
אבל בעייתי מזווית אחרת?
מתי להשקיע בו ולעזור לו להשתפר?
ומתי להבין שהגיע הזמן להיפרד?
השבוע נתקלתי בדיוק בדילמה כזו אצל אחד הלקוחות שלי.
מדובר בעובד מוכשר במיוחד.
ההספקים שלו מרשימים.
הוא עושה מעבר למוגדר בתפקיד.
וחוסך כסף רב למעסיק שלו.
במובנים רבים, הוא אחד העובדים הטובים במערכת.
אבל יש בעיה אחת, משמעותית:
אמינות.
או אם נדייק – תערובת של חוסר אמינות ואגו.
כשהוא חושש על מעמדו,
במקום לקחת אחריות ולהגיד את האמת,
הוא משקר או משתמש בשמו של הבוס באופן לא מוצדק.
מה שיוצר בעיות רבות בהמשך הדרך.
היו לנו דיונים רבים אם נכון לפטר אותו או לא.
ברור לנו שלא נוכל "לתקן" אותו.
זה מסוג השינויים שדורשים עבודה פנימית עמוקה.
אולי טיפול, או פשוט התבגרות.
זה לא משהו שמעסיק יכול לעשות עבור עובד.
השבוע היה מקרה שהמחיש בצורה בהירה את הבעייתיות:
העובד היה אמור לטפל בנושא מסוים מול כמה עובדים אחרים.
אלה באו בטענות.
וכל הטיפול בסוגיה היה תלוי בשאלה פשוטה:
מה באמת נאמר לעובדים מלכתחילה?
וכאן הבעיה התפוצצה לנו בפנים.
בגלל בעיית האמינות,
לא יכולנו לדעת מה באמת העובד אמר להם.
מצאנו את עצמנו בסיטואציה בלתי אפשרית:
או שהחברה תספוג עלויות גבוהות לחינם.
או שהמוניטין שלנו כמעסיק הוגן ייפגע.
ואין לנו דרך לדעת מה הנכון לעשות.
המסקנה הייתה חדה וברורה:
על אמינות – לא מתפשרים.
גם כשמדובר בעובד מוכשר ופרודוקטיבי במיוחד.
כי בסופו של דבר, חוסר אמינות תמיד יעלה לך יותר.
וההשלכות לטווח הארוך
חמורות פי כמה מהרווח לטווח הקצר.
האם גם אתם מתמודדים עם דילמות דומות?
האם יש לכם עובדים מוכשרים
עם "פגמים" שאתם מתלבטים לגביהם?
איפה אתם מציבים את הקו האדום שלכם?
אשמח לשמוע את התובנות שלכם.