בע"ה
מה גורם לאדם שזה עתה סיים הרצאה בטכניון בחיפה, (כלומר – הוא כבר נמצא במקום!)
לסרב להזמנה של נשיא הטכניון להפגש איתו – ובמקום זאת להפגש עם סטודנטית מפולין,
שפשוט כתבה לו וביקשה פגישה?
האדם המדובר הוא פרופ' דן אריאלי,
אחד המומחים הגדולים היום בעולם לכלכלה התנהגותית.
פרופ' אריאלי קיבל את פרסומו בציבור הרחב
בעיקר מספריו, שעסקו בקבלת ההחלטות שלנו
בטענה שאנחנו מקבלים החלטות בצורה לא רציונלית.
האם ההחלטה שלו נראית לכם רציונלית?
על פניו, זה נראה ממש סדר עדיפויות משובש.
את הסיפור הזה ראיתי בכתבה שפורסמה אודותיו באחד העיתונים הכלכליים,
ומה שהניע אותי לספר לכם אותו היה ההסבר שהוא סיפק שם להחלטה הזו:
נשיא האוניברסיטה, הוא אמר, הזמין אותי מתוך מחויבות.
אין לי באמת מה לעשות בפגישה הזו.
ואילו הסטודנטית הזו ביקשה עזרה, ואולי אני באמת יכול לעזור לה.
אחר כך הוא הוסיף מימד נוסף:
פגישות לא סטנדרטיות יכולות להניב לפעמים תוצאות לא סטנדרטיות.
קשרים עם אנשים רבים גורמים לך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון
פעמים רבות יותר. זה סוג של הימור שיכול להשתלם.
בעיניי, יש כאן זווית ראיה מעניינת מאד.
איך אתה בוחר במה להשקיע את הזמן שלך?
האם במה שיביא לך כבוד, האם במה שמקובל –
או במה שבאמת אתה יכול להועיל בו?
שני הצדדים נכונים כאן:
המקום שבו אני אוכל להועיל הכי הרבה –
הוא כנראה גם המקום שבו תהיה לי הכי הרבה תועלת.
ולא פחות חשוב כאן, שלא תמיד אני יכול לדעת זאת מראש.
שימו לב: מה שחשוב הוא המדד שלפיו קבע אריאלי את הפגישה הזו.
לא האם היא יכולה להועיל לי – אלא האם אני יכול להועיל לה?
דווקא המדד הזה יכול להוביל אתכם להזדמנויות הטובות ביותר.
בהצלחה רבה!
יהושע
נ.ב.
וובינר !
אי"ה ביום שני, ד' אב, 20/7 בשעה 10:00 תתקיים הרצאה אינטרנטית [וובינר בלעז]
שזה אומר שהיא תתקיים אצלכם במחשב, בלי לצאת מהבית, בנושא:
איך לבנות תהליכי מכירה בעסק הקטן?
את ההרצאה יעביר דודו ציזנר, מומחה לאוטומציה בעסקים קטנים,
ובו נדבר על :
להתראות!