בע"ה
שלום לכולם,
זוכרים את הדילמה על לקוחות גדולים מול קטנים – כרישים או דגים?
ביקשנו את התשובות שלכם, וקיבלנו לא מעט מהן –
ולמרות שלא פתחתם לנו כיווני מחשבה ממש חדשים,
היה מרתק, ומיד נשתף למה.
אז הנה התובנות המרכזיות שקיבלנו מכם,
בדגש על מה שבלט לנו:
1. "אפקט הפרפר" העסקי:
אחד המשיבים שיתף איך עבודה על פרויקט "קטן"
הובילה ל-2 פרויקטים גדולים.
ככה שלפעמים דווקא כשאני מתקדם במקומות שנוחים לי
אני יכול להגיע לאן שאני חולם.
מה שחשוב זה להיות מודע לאפשרויות
ולהחזיק את זה בראש כל הזמן –
אם הוא לא היה מחפש את הגדולים,
לא היה מגיע אליהם מהפרויקט הקטן.
2. הגישה ההדרגתית:
רבים מכם הציעו להתחיל עם קטנים ולהתפתח לגדולים.
מתאים לקו הכללי שאנחנו מדברים עליו כאן הרבה –
תשאף, תתקדם, אבל תעשה זאת בשיקול דעת ובזהירות.
5. אפקט ה"אנטי-מומחה":
התשובות המורכבות ביותר
הגיעו ממשיבים שגילו הבנה עסקית רחבה,
ולכן הדגישו כמה התשובה תלויה בגורמים רבים.
מסקנה?
בעסקים אין "פתרון בית ספר" שהוא הנכון לכולם.
אבל – כשאתה מנסה להביא יותר מדי גורמים בחשבון,
בחיים לא תצא מזה.
תבחר למה אתה רוצה להתייחס ולמה לא,
וכך תוכל לקבל החלטות איכותיות מספיק –
ובעיקר, מספיק מהר.
4. הממד האישי:
אחד המאפיינים שהכי בלטו בתשובות היה
חשיבות ההתאמה האישית –
לאופי, ליכולות ולמצב הרגשי של בעל העסק.
ואכן, זה חלק מהותי מכל החלטה.
5. ועוד מימד אישי:
לא פעם ניתן היה לראות שהתשובות משקפות
את העולם העסקי או האישי של הכותב,
וכל אחד הביא זווית נוספת לתוך הדיון.
לכן כשמתייעצים, חשוב לשים לב גם מאיפה מגיע היועץ לסיטואציה.
כמה מהמשיבים היו סקרנים לדעת –
מה החלטנו בסוף?
אז נשתף גם בזה:
התחשבנו בהרבה מהשיקולים שכתבתם,
ורצינו כמובן להנות מכל העולמות.
אז מה שעשינו היה יחסית שמרני –
החלטנו לעבוד במודל דו-שלבי:
כרגע, אנחנו מתמקדים בלקוחות הקטנים,
שם הצוות יכול לקחת חלק גדול יותר.
במקביל, אנחנו מפעילים את מחלקת הלקוחות הגדולים
בעצימות נמוכה.
זה מאפשר לנו גמישות, למידה, וצמיחה הדרגתית.
ובהמשך, כשהשוטף של הקטנים ירוץ, נשקול שוב.
השילוב של כמות גדולה של תשובות
ושל שכיחות השיקולים השונים,
וגם הקשר ההדוק בין המשיב לבין התשובה במקרים רבים,
נתן לנו פרספקטיבה יותר רחבה
ויכולת להסתכל שוב על הסיטואציה ולהבין אותה ממבט נוסף.
אז עד לדילמה העסקית הבאה,
תודה רבה לכל המשיבים – "ותשועה ברוב יועץ".