בע"ה
כולנו מכירים את הקושי לדלג על ה"שוטף" ולעשות את מה שבאמת צריך לעשות.
כמה פעמים מצאנו את עצמנו רוצים להתקדם בנושא מסוים, חשוב ככל שיהיה –
ובסוף מבלים את כל היום בכיבוי שרפות ובטיפול בכל העניינים הקטנים,
שאף פעם לא נגמרים?
השבוע קיבלתי מאחד הלקוחות שלי תובנה משמחת,
שרציתי לשתף בה גם אתכם.
קשה עם הצעות מחיר
מדובר בלקוח שעושה פרויקטים בתחום המחשבים, ואחד הנושאים שהיו קשים עבורו
היה – הגשת הצעות מחיר לפרויקט הבא. זה אומר שהוא לא הגיש את ההצעות בזמן,
וגם לא מספיק הצעות, בקיצור – "מעט מדי ומאוחר מדי".
ההשלכות על העסק היו ברורות: הוא סבל מחוסר מתמיד בעבודות,
והתפשר על העבודות שעשה באופן קבוע – הן בטיב העבודה והן במחיר.
מה שגרר אחריו מעין מעגל קסמים שרק הלך והסתבך.
את הבעיה הזו דווקא פתרנו, לפחות חלקית, כבר בעבר. איך? זה יהיה בע"ה נושא לרשימה נפרדת.
אני מספר לכם את כל זה הפעם, כי השבוע קיבלתי ממנו הפתעה.
ביום רביעי!
בשיחה השבועית שלנו שמעתי ממנו ששוב יש הצעת מחיר על הפרק,
ושוב היא מתחילה להתעכב. למוד ניסיון מר מהעבר שאלתי, מתי היא תהיה מוכנה?
וקיבלתי תשובה מאד ברורה: ביום רביעי. בתחילת השבוע אני בנסיעות, הוא אמר,
וביום רביעי אשב על זה.
כמו שאתם מתארים לעצמכם, זו לא תשובה שאני מקבל בלי לשאול שאלות.
מי אמר שביום רביעי זה יקרה? הרי אחרי שלשה ימים בנסיעות, השולחן מוצף במיילים,
מכתבים, טלפונים, כל מה שלא תרצו – מה פתאום שאז יהיה לך זמן?
וכאן הגיעה התשובה שלו, שהיתה להפתעתי בטוחה ורגועה.
אני אעשה את זה ביום רביעי, כי כבר למדתי את השיטה איך לדלג על השוטף.
ביום רביעי אני פשוט אחליט שאני בנסיעה להצעת מחיר!
כלומר – כמו שבימים של נסיעות אני לא מטפל בשוטף, כי אני פשוט לא יכול,
אני לא נמצא שם במשרד לטפל בזה, כך גם ביום של הצעת מחיר –
אני פשוט לא יכול לטפל בשוטף! זה עוד יום של נסיעה.
אז אני פשוט מניח את הקלסר, כך הוא סיפר, על כל הערימה של הניירת –
ו"נוסע" איתו כל הדרך עד להצעת המחיר המוכנה…
טעם חדש ברעיון ישן
הרעיון כמובן לא חדש. אבל הדרך שבה הוא ביטא את זה,
והבהירות שבה זה מונח אצלו – נותנים גם לרעיון ישן טעם חדש.
אז תכננו לכם גם אתם נסיעת-דמו כזו, ליעד שאליו רציתם מזמן להגיע,
והשוטף שאב אתכם. הרבה פעמים היעד יהיה הרבה הרבה יותר מוצלח
אפילו מאשר בנסיעות רגילות.
בהצלחה!!