בע"ה
התחלנו היום את חודש אדר. חודש של שמחה, חודש של "ונהפוכו" – של דברים שמתהפכים.
אתמול דיברנו על מה מביא שמחה בעסק – ברמה הכי בסיסית ויסודית – סדר, שיטתיות, ולדעת מה הערך הייחודי שלי.
והיום, אני רוצה לדבר על משהו עמוק יותר. על השמחה הכי גדולה שעסק יכול לתת לך. ובשביל להגיע אליה – צריך לעשות בדיוק את מה שקרה במגילה. ונהפוכו.
בוא נתחיל מהשאלה הזו: מה נותן ליהודי את השמחה הכי גדולה? הכי טהורה?
לעזור ליהודי אחר. לתת. לעשות טוב למישהו. להיות שליח שמביא ברכה לעולם.
ועכשיו תחשוב על זה – מה זה עסק?
עסק במהות שלו – זה לקחת את הערך שיש לי לתת לעולם, ולתת אותו לאנשים שצריכים אותו ושרוצים אותו. עסק – זו נתינה.
אבל איך רוב בעלי העסקים ניגשים לעסק שלהם? מתוך מחשבה על עצמם.
"כמה אני ארוויח החודש?" "איך אני מביא עוד לקוחות?" "איך אני מוכר?"
זה טבעי וזה הגיוני. זה הדבר שדחף אותנו לצאת לדרך, ויש חשבונות, יש משפחה, יש לחץ.
אבל כשהעסק סובב סביב מה שאני צריך – הוא הופך למשא. למקור ללחץ, לדאגה, לתסכול.
אבל הוא לא חייב להיות ככה. אפשר לעשות לו "ונהפוכו". איך? בוא נצלול לזה:
ההיפוך הוא – להפסיק לשים את עצמי במרכז, ולהתחיל לשים את הלקוחות שלי במרכז.
להסתכל על העסק לא מתוך מה שאני רוצה – אלא מתוך מה שהם צריכים. לקום בבוקר לא מתוך "איך אני מרוויח עוד", אלא מתוך "איך אני עוזר עוד".
ורגע, רגע – זה לא אומר להזניח את עצמי. אני עדיין צריך להרוויח כמה שאני צריך, אני עדיין צריך תנאים טובים, אני עדיין צריך עסק רווחי… אלו דברים חשובים, וצריך לדאוג להם.
אבל – וזה חשוב: זו לא הסיבה שאני קם בבוקר לעסק.
אני קם בבוקר כי יש לי שליחות, כי אכפת לי מאנשים שאני עוזר להם, כי יש לי ערך שאני רוצה לתת לעולם.
זו גישה אחרת לחלוטין. וכשפועלים מהמקום הזה – העסק מקבל חיות אחרת לגמרי. חיות יהודית.
שמחה של נתינה, של רחבות. שמחה שלא תלויה במספרים. שמחה שלא תלויה בכמה נכנס החודש. שמחה שנובעת מהתחושה שאני עושה את מה שאני אמור לעשות בעולם. שמחה של עזרה.
אבל זה ממש לא נגמר כאן. כי כשמזיזים את הפוקוס מעצמנו ושמים אותו על הלקוחות – שני דברים נוספים קורים:
הדבר הראשון: העסק עצמו מצליח יותר. הרבה יותר.
כי כשאני חושב על מה הלקוח צריך – ההחלטות שלי בשיווק, במכירות, בהגדרת המוצר, בכל דבר – נכונות יותר. הכל נהיה קל וברור יותר. והמערכת שנבנית – מדויקת יותר, הלקוחות שמגיעים – מתאימים יותר, והמכירות – טבעיות יותר. כי הכל בנוי סביב מה שהלקוח באמת צריך – ולא סביב מה שנוח לי.
הדבר השני: אנחנו מפסיקים להיות מוגבלים.
כשאני מסתכל על העסק מתוך הרצונות שלי – אני מוגבל לפי מה שאני מסוגל לדמיין, לפי הכלים שיש לי, לפי כמות הכסף שאני מסוגל להכיל. "מה, אני? אני אגיע ל-30,000 בחודש? אני לא מסוגל לדבר כזה…"
אבל כשאני פועל מתוך רצון לתת – לא מתוך מה שאני צריך, אלא מתוך מה שהעולם צריך ממני – אני כבר לא מוגבל לפי ערך הכלים שלי. פתאום אני מסוגל להרים דברים שלא חלמתי שאני מסוגל. כי זה לא לשם עצמי, זה לשם משהו גדול יותר.
ומשם – הכל אפשרי.
זה ה"ונהפוכו" של העסק. להפוך את הפוקוס מעצמי – ללקוח. ממה שאני רוצה להשיג – למה שאני יכול לתת, החוצה.
וזה הופך את כל העסק.
חודש טוב ושמח!
יהושע
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן. להצטרף לרשימה