בע"ה
אני רוצה לדבר איתך על משהו
שאולי נראה קטן –
אבל הוא אחד הדברים שהכי תוקעים בעלי עסקים.
רשימת המשימות שלך.
יש לך רשימה כזו, נכון?
רשימה עם כל הדברים שאתה צריך לעשות.
ויש שם דברים שיושבים כבר…
שבועות? חודשים? שנים?
אתה יודע שהם חשובים,
אתה יודע שאתה צריך לעשות אותם.
אבל הם לא זזים.
והרשימה? רק גדלה.
והדברים החשובים? נשארים במקום.
למה?
זה אחד המיומנויות שהכי חשובות
לבעלי עסקים שרוצים להצליח להתקדם.
ובאמת לעשות בפועל את הדברים הכי חשובים.
וזה? לכתוב משימות, ולא תוצאות.
אני אסביר:
נגיד שאתה רוצה לחשוב על לבנות מגנט לידים לעסק שלך.
אתה יודע שזה חשוב,
אתה יודע שזו הדרך שבאמצעותה
תצליח לגייס את הלקוחות שאתה רוצה.
אז אתה מכניס את זה לרשימה.
ומה אתה כותב?
"לחשוב על איזה מגנט לידים לעשות"
זה מרגיש כמו משימה, נכון?
אבל זה לא משימה.
וזה מה שתוקע אותנו.
למה?
כי מה שכתבת פה – זה את התוצאה שאתה רוצה להגיע אליה.
אתה רוצה להגיע למצב שאתה יודע איזה מגנט לידים לעשות.
אבל זו לא משימה.
וכשאתה רואה את זה ברשימה,
ואתה רוצה להתחיל להתקדם עם זה,
מה קורה?
אתה יושב וחושב, "אוקיי, אז מה אני עושה?"
מה זה "לחשוב על"?
מה בדיוק אני עושה כשאני "חושב על"?
על מה אני חושב?
מאיפה אני מתחיל?
אין לך מה לעשות עם זה.
אז מה קורה? אתה פותח את הרשימה בבוקר,
אתה רואה את ה"לחשוב על מגנט לידים",
מרגיש שאתה לא יודע מאיפה להתחיל,
אז אומר לעצמך שתחשוב על זה כשתהיה יותר פנוי
ויהיה לך יותר זמן – ועובר למשימה הבאה.
ומחר אותו דבר, ובעוד שבוע אותו דבר,
ובעוד חודש – המשימה עדיין שם.
ולאחר כמה זמן זה מתמסמס.
וככה – עם כל דבר חשוב בעסק.
"לחשוב על שיווק" – נשאר.
"להתארגן עם הכספים" – נשאר.
"למצוא דרך להביא לקוחות" – נשאר.
למה? כי זה לא משימות,
לא כתוב לך מה בפועל לעשות.
ולאט לאט אתה מתחיל לחשוב שיש לך בעיה,
שאתה דחיין, שאתה לא יודע להשלים דברים.
אבל זה פשוט לא נכון.
כל הסיפור הוא פשוט שלא ידעת
איך לכתוב את המשימה ברשימה שלך.
זה כל הסיפור.
אז איך כותבים משימה שבאמת אפשר לעשות? ככה:
במקום "לחשוב על מגנט לידים" –
כשאתה בא לרשום את המשימה ברשימה,
עצור לרגע ותחשוב –
מה הצעד הראשון שאני צריך לעשות?
בשביל לבנות מגנט לידים –
אני צריך לדעת מי הקהל שלי.
אם אני כבר יודע –
אני צריך להבין מה הבעיות שהקהל שלי
מודע להן ורוצה לפתור.
אם אני כבר יודע –
אני צריך להבין איך הקהל שלי מגדיר
את מה שהוא רוצה להשיג.
ואם אני לא יודע? המשימה היא:
"למצוא באנשי הקשר שלי 3 אנשים
שהם בדיוק הקהל שלי,
ולשלוח להם הודעה (או להתקשר אליהם)
בשביל לקבוע איתם שיחה קצרה
להבין איך הם תופסים את הבעיות שלהם"
זו משימה.
משימה שאפשר לגשת אליה.
לא "מתישהו", אלא בפעם הראשונה שתראה את המשימה ברשימה.
ומה שקורה כשכותבים משימות ככה?
פתאום דברים זזים ומתקדמים,
פתאום רשימת המשימות מתקצרת
במקום להתארך.
הכלל הוא פשוט:
כל דבר שאתה רוצה שיקרה –
תפרק אותו למשימות פרקטיות,
למשימות, למעשים, לא לרשום תוצאות.
אם אתה מסתכל על משימה ולא יודע מאיפה להתחיל –
זה סימן שהיא עדיין לא משימה. תפרק עוד.
כל דבר שאתה רוצה לעשות –
תתחיל מלפרק כל משימה גדולה
למשימות קטנות שאתה יודע בדיוק מה לעשות בהן.
ותראה איך העסק שלך מתחיל לזוז.
בהצלחה!
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה