בע"ה
השבוע פנה אלי לקוח עם שאלה שמטרידה הרבה מעסיקים:
"יש לי עובד שמאחר קבוע.
חוץ מזה הוא בסדר, אבל כל פעם האיחורים האלו גורמים לנו נזק.
אני מחכה לתשובות ואז הן מגיעות מאוחר,
ואני אף פעם לא יודע מתי הן תגענה.
ועכשיו הוא בא לבקש העלאה ואני לא יודע מה להגיד.
אם אני אתן לו – אני ארגיש פראייר.
ואם לא – אז הוא יסתובב עם טינות.
מה עושים?"
נשמע מוכר?
זו בעיה שמטרידה הרבה מאד אנשים.
אין לה פתרון קסם,
אבל כמה עקרונות שחשוב לשים לב אליהם.
קודם כל – לשים לב מאיפה באה הבעיה.
למשל, במקרה הזה מדובר בעובד שזו העבודה הראשונה שלו.
ישר מהכולל…
לא פעם מצב כזה מטיל על המעסיק
תפקיד נוסף של חינוך –
להסביר לו מה הכללים
ואיך זה עובד במקום עבודה.
לא, הוא לא יודע לבד.
צריך להסביר.
[בכלל, עובדים לא יודעים לבד.
כמעט תמיד צריך להסביר].
במקרים אחרים נתקלתי בעובדים שאחרו
כי לקחו את הילד לגן/מעון וכדו'
ולא יכלו להקדים – ולא משנה מה תעשה.
אז הפתרונות היו אחרים.
ולפעמים הם סתם מאחרים כרוניים,
וגם עם זה צריך לדעת להתמודד.
צריך גם להסביר לו את הנזקים שנגרמים מזה,
שישים לב.
גם את זה הוא לא יודע.
זה לא קפריזה של הבוס,
זה באמת מפריע.
כשאני מחכה לעדכון שלך בשעה 9:00
ואתה מגיע ב-9:30,
לפעמים הלך יום,
או נגרם נזק מול לקוח – שחיכה למענה על הבוקר.
כשהעובד מבין למה זה חשוב
הרבה יותר קל לו להשתדל.
אבל בפועל, מה אנחנו עושים?
או מעירים מדי פעם
או מתייאשים ובולעים את התקלה
ואחרי זה מתפלאים שהוא רוצה העלאה…
אז במקום זה, מה שכדאי לעשות זה לשים דברים על השולחן.
קבעו שיחה ברורה עם העובד.
עם תיאום ציפיות, ועם הסבר למה זה חשוב:
• הגעה בזמן – עם הגדרה מה נקרא בזמן
[תשע וחמישה עוד בסדר, ועשרה כבר לא].
• דיווח אם יש בעיה – מראש. אל תפתיע אותי.
• הדגמה של הנזקים מהאיחורים. זה לא סתם, זה באמת נצרך.
והעלאה?
אם זה מתאים, אז אחרי שלשה חודשים שהוא עומד בכללים.
כי אם אתה נותן העלאה לעובד שלא עומד בסטנדרטים הבסיסיים,
אתה מעביר מסר ברור:
הכללים לא באמת חשובים.
במשפט אחד מסכם:
העסק שלך לא יעמוד בסטנדרטים שאתה מציב –
הוא יידרדר לסטנדרטים שאתה מאפשר!
אז תחליט איזה סטנדרטים אתה מאפשר בעסק.
בהצלחה!
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה