למה ניצחנו באיראן ונתקענו בעזה – ואיפה זה אצלנו בעסק?

בע"ה

ישראל ניהלה מלחמה בשנתיים האחרונות בשלש חזיתות:
עזה, לבנון ואיראן.

בשתיים ההצלחה היתה פנומנלית –
גרמה להתפעלות בינלאומית והשיגה מטרות משמעותיות בזמן קצר.

באחת? אנחנו עדיין בבוץ,
ולא ברור איך נצא ממנו.

מה עשה את ההבדל?
אותה שאלה אפשר לשאול על מלחמות עבר שניהלה ישראל.

מלחמת ששת הימים – הצלחה משכרת
מלחמת יום הכיפורים – טראומה לאומית
מתחילים לזהות את הדפוס?

כן. איפה שהיינו אקטיביים (שאנחנו אלו שיזמנו) – היה מעולה.
איפה שהיינו פאסיביים (הגבנו למה שהצד השני עשה) – על הפנים.

התורה אומרת לנו:
"הנה אנוכי נותן לפניך את החיים ואת הטוב
ואת המוות ואת הרע – ובחרת בחיים"

שמעתי מהרב שלי –
איזה מין בחירה זו? אתה מכיר מישהו שבוחר במוות?
אלא, שהשאלה היא לא במה אתה בוחר.
השאלה היא האם אתה בוחר – או שאתה נגרר.

אם אתה בוחר – אתה בחיים.
כשאני מצליח להיות אקטיבי – אני מצליח.
כשאני נגרר לפאסיביות ופשוט מגיב – אני נופל.

זוכרים את התחושה שהיתה ב-12 הימים במלחמה באיראן?
היתה איזה אופוריה.
אחד העיתונאים החרדים כתב על זה –
"זה מרגיש כמו בגאולה"

כשאתה מפסיק להיות רק בשרידה
ומתחיל להיות גם יוזם.
זו החוויה של האקטיביות.

ובעסק שלנו?
זה אותו הדבר.

אם אתה מוביל,
אם ברור לך לאן אתה רוצה להגיע,
אם יש לך אסטרטגיה ברורה,
אם יש לך תוכנית פעולה ריאלית,
אם הדרך בהירה לך –
אתה תגיע רחוק יותר, מהר יותר, מדויק יותר
והרבה יותר בקלות.

ואם אתה מתגלגל?
מגיב למה שקורה?
מנסה לעשות פעולות רנדומליות בשביל להתקדם –

אז בדרך כלל בעולם שלנו יש כלל:
מה שמתגלגל – מגיע למטה.

את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה