בע"ה
לפני שנים, כשארגוני הייעוץ הכלכלי למשפחות
רק התחילו לעבוד,
הם היו עורכים כנסים על תכנון הוצאות.
ובכל כנס, בלי יוצא מן הכלל,
מישהו היה מרים את היד ושואל –
"ומה עושים עם הוצאות לא מתוכננות?"
והמנחה היה מבקש דוגמה.
ותמיד, אבל תמיד,
מישהו באולם היה עונה:
בר מצווה.
עכשיו תחשבו על זה רגע.
בר מצווה היא ההוצאה
הכי מתוכננת שיש בעולם.
את התאריך אתה מקבל
שלוש עשרה שנה מראש.
ובכל זאת, אולם שלם של אנשים רציניים
היה בטוח שזו הוצאה שנפלה עליהם.
ולפני שמחייכים על האולם הזה –
כולנו חיים בדיוק ככה.
גם בבית, וגם בעסק.
[ובעסק זה עולה הרבה יותר כסף.]
כי בר מצווה באמת לא שוטפת.
היא לא קורה כל חודש.
אבל לא שוטף ולא מתוכנן –
שני דברים שונים לגמרי.
לא שוטף – משהו שלא קורה כל חודש.
לא מתוכנן – משהו שלא ידעת עליו.
ואנחנו מתייחסים לראשון
כאילו הוא השני.
כמעט כל בעל עסק שאני יושב איתו
אומר לי אותו משפט –
"אני רץ כל היום אחרי דברים דחופים."
והוא באמת רץ, והוא באמת מותש.
אז אני שואל אותו שאלה אחת –
מה מכל זה נולד היום?
צינור שהתפוצץ – נולד היום.
אבל העובד שעוזב בסוף החודש
לא נולד היום.
והדוח שצריך להגיש לא נולד היום.
והחגים, בוודאי, לא נולדו היום.
מה שלא שוטף ולא נכנס לתכנון – הופך לדחוף.
אז שאלה אחת בתחילת כל שבוע:
מה עומד לקרות לי החודש – שהוא לא שוטף?
עובד שנכנס, חוזה שנגמר, תשלום שנתי, חג.
תרשמו. מהרגע הזה הם מתוכננים.
ולמה שבאמת נולד היום –
משאירים מקום בלוח מראש,
כמו כיסא פנוי לאורח שעוד לא הגיע.
כי תקלה אחת בשבוע תמיד תהיה.
אני רק לא יודע איפה.
שאלה אליכם:
מה הפתיע אתכם החודש,
שאם תהיו כנים – לא באמת הפתיע?
ואיפה רשום אצלכם כל מה שאתם
כבר יודעים שיקרה בחודש הקרוב?
אולי זה יחסוך לכם
את הריצה של החודש הבא.
בהצלחה!
את התובנות האלה אני שולח כל שבוע במייל, לפני שהן מגיעות לכאן.
להצטרף לרשימה