פה גדול …

מה הנרטיב שלך כשאתה מספר על יציאת מצרים?

אתה מקטר שעה על השעבוד,

ואז אומר שהיתה גאולה, אבל מאז עבר הרבה, וזה לא כזה חלק?

 

או שאתה בהודיה

על זה שמהשעבוד נולד עם ישראל,

והגאולה שינתה את העולם עד היום?

 

ובעסק, מה הנרטיב שלך?

עד כמה אתה שקוע בקשיים,

ועד כמה בהודיה על הצמיחה שיש, ועוד תהיה?

 

הבעש"ט לימד שיציאת מצרים זה לא הסטוריה, זה כל יום.

 

אז המצווה לספר ביציאת מצרים שיש לנו כל יום – היא גם על הנרטיב.

איזה סיפור אנחנו מספרים לעצמנו.

 

אנחנו אומרים כל יום בשחרית פסוק –

"אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים, הרחב פיך ואמלאהו".

 

ה' מחכה שנספר לו את הסיפור הרחב, הגדול –

כדי שהוא יוכל למלא אותו בשבילנו.

 

חג כשר ושמח!

 

דילוג לתוכן