הימים הנוראים כבר מאחורינו, וחג הסוכות מתקרב. אלו אולי הימים הכי לחוצים שיש בשנה, בין יום כיפור לסוכות. גם אנחנו כבר מרגישים חזק את החג, ובכל זאת – האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות גם בימים האלו לקדם את העסק?
אז הטיפים הנוספים שניתן כאן היום וישלימו את הרשימה, כבר יהיו צבועים הרבה יותר בצבע של חג – ובסוף, אפילו קצת בצבע של איסרו חג.
אז קדימה לעבודה!
תזכורת – חותרים למגע עם הלקוחות!
כמו שפתחנו בפוסט הקודם, העקרון החשוב ביותר הוא לשמור על המגע הישיר עם השטח, עם הלקוחות. לא להשאר בינינו לבין עצמנו, אלא להיות איתם בקשר. זו המהות של עסק: מתן שירות, מתן ערך, ללקוחות. אז גם הפעם נתמקד בדרכים להיות בקשר עם הלקוחות, אלא שהפעם לא נדבר על מכירות אלא על חיזוק הקשר לשם קשר.
חג שמח
כבר כתבנו על זה פוסט שלם, ובכל זאת אי אפשר בלי כמה מילים – גם אם איחלתם ללקוחות שנה טובה, ובמיוחד אם לא, זו הזדמנות נוספת לומר להם שלום. וכמו לגבי השנה הטובה שאיחלתם, עשו זאת בדרך שתאפיין אתכם ואת הקשר שלכם ללקוחות. אם לא ראיתם את הפוסט הקודם ואתם רוצים לקרוא עוד על איך לכתוב – עיברו לכאן.
מוצר חינמי לחג
מתנה לחג אפשר לתת גם ללקוחות, לא רק לעובדים. זו יכולה להיות מתנה פיזית, כמו צנצנת דבש לראש השנה או קישוט לסוכה לפני החג, או סתם מתנה אחרת, וזה יכול להיות גם משהו שלא עולה לכם כסף אבל עושה להם טוב. למשל – ידע שיש לכם, ואתם חושבים שיעניין את הלקוחות. אם הידע הזה קשור לחג – מה טוב, ואם לא – אין דבר. אם זה משהו שיעניין אותם, אז הם ישמרו את זה גם לאחרי החג. ובכלל, כדאי שהלקוחות יתרגלו שכל פעם שהם רואים אתכם או שומעים מכם – זה עושה להם טוב. אז גם ברכת חג שמח כדאי להצמיד לאיזה שהוא דבר שיהיה בעל ערך עבורם.
מה יש לך לומר להם על החג?
אם אתם רוצים להסתכל קצת יותר פנימה, אז זו גם הזדמנות לומר ללקוחות משהו עמוק יותר. לאפשר להם לראות את האדם שבכם, אולי את היהודי שבכם – וגם שבהם. דבר תורה קצר, רצוי סיפור מאלף, מהחיים שלכם או מסיפורי צדיקים; הסבר שמצא חן בעיניכם על מצוות החג ועניינו. כל דבר שמוצא הד בלבכם, עשוי למצוא הד כזה גם אצלם. וזו הזדמנות להזכיר גם לעצמנו וגם ללקוחות שיש בינינו בסופו של דבר גם קשר אנושי ולא רק קשר עסקי, וגם להזכיר לעצמנו שכבני אדם וכיהודים יש לנו עוד דברים בראש.
להתכונן ליום שאחרי
עד עכשיו דיברנו על כל מה שאפשר לעשות לפני החג. כעת כדאי להקדיש קצת זמן ולחשוב מראש על היום שאחרי.
"אחרי החגים" – זו הרי מילת הקסם שאליה דחינו את כל מה שלא רצינו לעשות עד עכשיו. אז מה באמת נעשה אחרי החגים?
כל אחד יודע שהתקופה שאחרי החג היא תקופה של התאוששות, ושאין כמעט סיכוי שבאיסרו חג בבוקר נתייצב לעבודה ונעבוד כמו שעון. לוקח לנו זמן להחליף את האווירה ולהתניע.
תקופת ההחלפה הזו נדרשת. אנחנו לא מנוע של מכונית מירוץ שאמור לעבור מ 0 ל 100 בכמה שניות. אבל אפשר לקצר אותה ולמקד את העשיה שלנו אחרי החג, אם נכין מראש כמה "עוגנים" שיתפסו אותנו ויחברו אותנו חזרה למה שנרצה לעשות.
עוגן כזה הוא פגישה חשובה שנקבע לזמן מסוים, יום עיון שנשתתף בו, דברים חיצוניים שנתחייב אליהם – כדי להביא את עצמנו חזרה למוכוונות לעבודה.
עוגנים מסוג אחר יכולים להיות פרויקטים שנכין מראש ושיצאו לדרך מיד אחרי החג, או קביעת פעולות פשוטות וברורות שנעשה בימים הראשונים, פעולות שיביאו לנו תגובות שהן תגרורנה אותנו לתוך העשיה במהירות.
וגם תוך כדי – לחגוג עם כל הלב!
ואחרון חביב, לא לשכוח שיש באמצע גם חג.
לפעמים אנחנו נוטים לקחת איתנו את הדאגות, את המחשבות ואת התכניות, גם לתוך החג עצמו. כך אנחנו נשארים קרחים מכאן ומכאן: לעבוד לא יכולים, וגם לחגוג לא חוגגים.
אז לפני שאנחנו יוצאים לחופשת החג, נשאיר במשרד גם את כל הדאגות שלנו ואת כל התכניות שתכננו, ונזכיר לעצמנו שלחג יש משמעות משלו. גם משמעות רוחנית, וגם משמעות אישית של מילוי מצברים, של זמן עם המשפחה ועם עצמנו, ושל תזכורת בריאה לסדר העדיפויות שלנו, שעלול להשכח בשגרת היום יום.
אז תשקיעו גם זמן בלתכנן את החג. איך תצליחו להפיק ממנו את המיטב – מבחינה רוחנית, מבחינה משפחתית ומבחינה אישית.
חג שמח מאד לכולנו ולכל עם ישראל!