לא להגיד "לא" לכסף – או להתמקד?

בע"ה

מה נכון בשבילי, להתמקד בפעילות או בשוק אחד, או להתפרס על פני כמה פעילויות ושווקים? מצד אחד אומרים לי שבלי מיקוד לא אוכל להגיע רחוק, מצד שני – סביבי כל הזמן נפתחות אפשרויות, ואני לא בטוח מה נכון עבורי.

הדילמה הזו מוכרת להרבה מאד בעלי עסקים. השוק מוצף הזדמנויות. הרבה מהן טובות, השאלה האם הן טובות בשבילי, ובפרט כעת. כרגיל, אין תשובה חד משמעית, אבל יש כמה קריטריונים שיכולים לעזור בהחלטה. 

שאלת הבסיס – האם אתה מעבר לנקודת האיזון [breakeven]?

נקודת האיזון היא הנקודה בה העסק כבר מכסה את ההוצאות במלואן, כולל מתן שכר ראוי לבעל העסק. אם אתה כבר אחרי הנקודה הזו – האפשרויות הפתוחות בפניך רבות הרבה יותר מצד אחד, וחשיבות המיקוד עולה מאד מצד שני. זה המקום שבו אתה צריך לשאול את עצמך על כל פעילות, האם היא מקדמת אותי ליעד ארוך הטווח שלי או שהיא מסיטה אותי ממנו? כל זה אם אתה כבר מאוזן ומעלה. אם אתה עדיין לא שם – מערכת השיקולים שלך משתנה. צריך לתת מקום גם לטווח הארוך, אבל הטווח הקצר תופס מקום מרכזי בשלב הזה.

בשלב שלפני נקודת האיזון, הכלל הבסיסי יהיה:

כלל מס' 1 – לא להגיד לא לכסף

הסיבה המרכזית לקריסתם של עסקים היא תזרים מזומנים שלילי (כלכליסט, 17.6.14). במקרים רבים יש לצרף לכך את אורך הנשימה הקצר של בעל העסק. לעסק לוקח זמן לגדול, וחסרון הכסף בבית גורם לבעל העסק לנטוש מוקדם מדי, או להעיק על העסק בהוצאות כבדות ולהכנס לחובות.

לכן, עד שמגיעים לנקודת האיזון, חשוב מאד להיות פתוחים לאפשרויות שונות, ויחד עם העבודה על פיתוח העסק לטווח הארוך להקפיד מאד להרוויח כל מה שאפשר. צריך להבין שזה מה שמאפשר לנו להגיע אחרי כן לנקודה שממנה נוכל לצמוח ברמה אחרת לגמרי, ולהתמקד במה שאנחנו באמת רוצים לעשות. אבל בינתיים, אסור לזלזל בשום הזדמנות להרוויח כסף, גם אם זה לא בדיוק לב העסקים שלנו.

אבל, לכלל הזה יש תנאי קריטי, שאסור לעבור עליו, אחרת העיסוקים הצדדיים ישתלטו על חיינו. והכלל הזה הוא:

כלל מס' 2 – לא לעבוד בשכר שעה נמוך ממה שהחלטנו

כל אחד צריך לחשב לעצמו, כמה כסף הוא צריך להביא כדי להגיע לנקודת האיזון, וכמה שעות בחודש הוא יכול להשקיע בהבאת הסכום הזה. אם נחלק את כמות הכסף במספר השעות, נקבל שכר שעה רצוי. לא תמיד זהו שכר השעה שאנו מקבלים כעת, אבל זהו הכיוון שאליו אנו רוצים ללכת.

כשאנו עובדים בשכר שעה נמוך, אנחנו מסתבכים. כי כעת, כדי להתאזן, אנחנו צריכים להגיע לשכר שעה גבוה יותר בכל שאר הפעילויות שלנו – כדי לשמור על הממוצע. וזה הופך את יעד ההכנסה שלנו ליותר רחוק, לא יותר קרוב. לכן צריך להקפיד לא לקחת עבודות לא משתלמות פר-שעה, במיוחד עבודות צדדיות. בעבודות המרכזיות שלנו, לפעמים משתלם לעבוד בסכום נמוך יותר ואפילו בחינם, כי זה מוביל אותנו ליעד. אבל עבודה צדדית צריכה להימדד בעיקר בשאלה, כמה זמן היא משאירה לנו לעבודה המרכזית, והאם היא מקדמת אותנו ליעד ההכנסה או לא.

אם שני הכללים האלו מתקיימים, ואם אתה עוד לא בנקודת האיזון – כנראה שכדאי לך לקחת את העבודה המדוברת.

מעבר לנקודת האיזון – מה המיקוד שלך?

כאשר אתה כבר מעבר לנקודת האיזון, חוזרת שאלת המיקוד לככב ברמות הרבה יותר גבוהות. מה היעד שלך? לאן אתה רוצה להגיע? אם לא תדע – לא תגיע. כאן השאלה המרכזית שלפיה תבחן כל עבודה היא השאלה: האם זה מקדם אותי ליעד או לא?

כשאתה כבר אחרי נקודת האיזון, כסף מזדמן הוא לא הסיפור. יש לך כבר ממה לחיות. כעת האתגר שלך הוא להתמקד ולהעביר את העסק שלך ליעד הבא. זה יכול להיות הגדלת הכנסה, הורדת שעות עבודה, התמחות בתחום יותר מקצועי או יותר רווחי, כל מה שתחליט. העיקר שיש לך יעד ואתה לא סתם מתגלגל.

לסיכום, אם נשאל את עצמנו מתי להתמקד ומתי לא, התשובה תהיה תלויה בעיקר במצב הכלכלי כרגע. לפני נקודת איזון? אל תגיד לא לכסף. אחרי נקודת איזון? עדיף שתתמקד במה שאתה באמת רוצה לעשות.

בהצלחה לכולנו!

וכרגיל – אשמח אם תעבירו הלאה ותשתפו.