בע"ה
זה היה בימיי הראשונים כיועץ עסקי, לפני עשור. רציתי מאד להשיג לקוחות. גם בשביל ההתקדמות המקצועית, וגם בשביל הפרנסה. גיליתי שאני חרד מכל פגישה או טלפון – הוא יסכים או לא יסכים להיות לקוח? הרגשתי שמשהו לא בסדר. גם נפשית, וגם עסקית – גם לא נהניתי, וגם הלקוחות הרגישו את הלחץ, ופשוט ברחו…
התחלתי להתבונן: למה בעצם אני לחוץ מהלקוח? הרי הפרנסה לא מגיע ממנו, אלא מה'? ובכלל, אם הפרנסה מה' – אז למה שהלקוח ישלם? מפגישה לפגישה התחדד לי שבעצם מה שיש כאן זה מפגש בין יהודים, שהקב"ה ארגן – "יושב ומזווג זיווגים". והמטרה של המפגש, לפחות מצדי, היא לממש עוד חלק מהשליחות שלי בעולם ולעזור לעוד יהודי [או הרבה יהודים] להתפרנס טוב יותר. ואם אני אהיה שליח טוב מה' לעזור לו – הוא יהיה שליח מה' לפרנסה שלי. ואם כך, השאלה היחידה שצריכה להטריד אותי בפגישה היא האם אני אכן השליח הטוב לעזור לאותו יהודי. כל היתר – כבר קורה מאליו. ובאמת, התחלתי להקדים כמה דקות לפני כל פגישה ולהתבונן בזה, כדי להיכנס לפגישה מתוך התודעה הזו. מהר מאוד הפכו הפגישות הרבה יותר משמחות עבור שני הצדדים, וגם העסק התחיל להמריא.
התהליך הזה חידד אצלי את ההבנה שאמונה בה' היא לא רק משהו "באוויר", ברקע, אלא היא משליכה באופן מעשי על ההתנהלות בעסק – שלי, ושל הלקוחות. האמונה הפכה להיות ממש כלי עבודה… ובעיקר התבררה האמונה שהעסק הוא עוד צורה של עבודת ה' בעולם – "לא תהו בראה, לשבת יצרה". כל עסק או עבודה הם חלק מזה, כל אחד והכישרון שה' נטע בו, והשילוב של השגחה פרטית ומשיכת הלב ששם אותו במקום הספציפי שלו.
מאז נתקלתי בהשלכות של האמונה הזו שוב ושוב, אספר כאן רק על אחת מהן. שנתיים יותר מאוחר ישבתי בקבוצה של בעלי עסקים ושמעתי מנטור עסקי מלהיב את הקהל להרוויח הרבה יותר. כדי שיהיה לכם כל מה שאתם רוצים – אתם צריכים עשרות מיליונים, הוא אמר, וגם הסביר באריכות מדוע. כשחזרתי משם שאלתי את הרב שלי, הרב יצחק שפירא – האם זו דרך טובה? האם גם אני צריך להלהיב את הלקוחות שלי לעשות מיליונים? התשובה שלו הפתיעה אותי, אבל גם עשתה לי הרבה מאוד סדר בראש. כן, הוא השיב, טוב מאד להלהיב אנשים לעשות הרבה. אבל למה רק כסף? מי שרוצה לעשות רק כסף דומה לילד שרוצה שרק הרגל השמאלית שלו תגדל. אדם נורמלי רוצה הרבה ילדים, הרבה זמן עם המשפחה, הרבה תורה, הרבה חסד – וגם הרבה כסף. כי הכסף הוא לא משהו נפרד, אלא גם הוא אחת הדרכים לפעול בעולם. כשחושבים כך, הצמיחה העסקית הופכת להיות מאוזנת, וההחלטות שמתקבלות הרבה יותר מכוונות.
בסופו של דבר, האמונה גם נותנת כח לשאוף ליותר, וגם נותנת את הכח לא לאבד את הראש ולעצור כשצריך. כמו האיזון בין שבת לימי החול, ובין שנות העבודה בשדה לשמיטה.
לתגובות: [email protected]